פגם התפתחותי בשן - MIH
מידע להורים על פגם מולד באמייל - מה זה אומר כשהשיניים הקבועות בוקעות עם אמייל חלש יותר, איך נזהה את התופעה, ואיך נטפל בה.
השן שלנו בנויה משכבות, כאשר השכבה החיצונית והחזקה ביותר - היא האמייל. אמייל בריא מורכב מכ-96% מינרלים - השכבה הקשה ביותר בגוף האדם. תפקידו להגן על השכבות הפנימיות של השן מפני חיידקים, לאפשר לעיסה מבלי שחיקה של השן, ולבודד את השן מחום וקור.
קיימים מקרים בהם בשל פגם התפתחותי - האמייל חלש מהרגיל.
אחד הפגמים ההתפתחותיים הנפוצים, הוא ה-MIH Molar Incisor Hypomineralization. המצב משפיע על הטוחנות הקבועות הראשונות (השיניים שבוקעות בערך בגיל 6 שנים, מאוחרי קשת שיני החלב ולא במקומן), ולעתים פוגע גם בשיניים החותכות הקבועות (השיניים הקדמיות - ארבע בלסת העליונה, וארבע בתחתונה). ב-MIH האמייל מורכב 80-85% מינרלים בלבד, המאורגנים בצורה פחות יציבה ופחות "גבישית" - מה שהופך את האמייל לחלש יותר, "פריך" יותר, ואף רגיש יותר לקור.
הסיבה לתופעה אינה ידועה עדיין, אך היא מקושרת לבעיות סיסטמיות המתרחשות בתקופה בה האמייל עובר את תהליך ההסתיידות שלו (שלב בהתפתחותו בו הוא מקבל את ה"חוזק" שלו) - סביב גיל הלידה ועד גיל 3 שנים לערך, כאשר עיקר התהליך מתרחש עד גיל שנה. דוגמאות למצבים בהן יש סבירות גבוהה יותר ל-MIH יהו סיבוכים סביב הלידה, מחלות חום ומחלות זיהומיות בשנה הראשונה לחיים, שימוש בתרופות מסוימות בשנה הראשונה לחיים. חשוב להדגיש שוב שהסיבה טרם נמצאה - והדוגמאות מתארות קשרים סטטיסטיים אסוציאטיביים, אך לא קשרים סיבתיים חד-משמעיים.
השכיחות של MIH משתנה במחקרים שונים, ונעה בעולם בין מספר בודד של אחוזים לעשרות. לפי מחקרים שבוצעו בארץ - שכיחות התופעה עומד על 10-18%. משמע - 1 מתוך כ-6-10 ילדים עשוי להציג רגישות או פגם באמייל. ולכן חשוב להכיר את התופעה ולאבחן אותה בזמן.
איך נזהה MIH בילדים? נבחין בשיניים טוחנות עם כתמים לבנים/צהובים/חומים על השן, בעלות מרקם "גירי" ולא חלק, ולעתים המראה ילווה בתלונה של הילד על רגישות בצחצוח או באכילה ושתיה, גם כשאין "חור" (מחלת עששת) בשן. הפגם יכול להימצא רק בטוחנת אחת או בכל ארבע הטוחנות (אחת בכל צד של כל לסת), ויכול להופיע באופן שטחי ונקודתי על פני השן, או במצב מאד חמור שגורם להרס נרחב של הכותרת וכאבים.
אבחון מוקדם הוא קריטי. MIH הוא אינו עששת, הוא לא “חור”. אבל חשוב להבין שבעקבות הפגם, השן פחות עמידה ולכן הסיכוי ל”חור” והרס של השן - גבוה יותר בשיניים הללו. אם נאבחן את הפגם בזמן, נוכל לעזור בהפחתת רגישות וכאב מהשן, נגן על השן מפני הרס נוסף, נמנע טיפולים מורכבים, ונשמור על חוויה חיובית לילדים במרפאת השיניים. האבחון מתבצע במהלך בדיקת שיניים פשוטה ושגרתית.
הטיפול ב-MIH מותאם אישית, ותלוי בין היתר בגודל הפגם, גיל הילד, כמות השיניים המעורבות, ועוד. חשוב לזכור שלא ניתן "לתקן" את הפגם, אלא רק לטפל בתוצאה שלו.
כטיפול מניעתי (שגם יכול לסייע בהורדת רגישות) - בבית יש להשתמש במשחת שיניים עם המכילה פלואוריד, להגיע לביקורות שגרתיות בהן מורחים פלואוריד בריכוז גבוה יותר - אחת ל-3-6 חודשים, ולהקפיד על צחצוח בעזרת ההורים.
במרפאה - חשוב להגיע לביקורות שגרתיות (בתדירות שתיקבע ע"י הרופאים ע"פ אופי הפגם). בפגמים שטחיים נשקול איטום ("ציפוי") האזור הפגום בלבד, בפגמים נרחבים יותר נשקול שחזורים ("סתימות") בצבע השן, ולעתים נצטרך לבצע כתרים בשיניים אלו (כאשר העדיפות, במידת האפשר, היא לדחות את הכתרים לגיל בו יש שיתוף פעולה מספק וניתן לבצע אותם "כמו בגדולים").
לסיכום - MIH הוא פגם התפתחותי שכיח הנמצא בילדים בחומרה משתנה. תזכרו שזהו מצב מוכר, וכל עוד נאבחן את התופעה בזמן, נקפיד על היגיינה, ביקורות שגרתיות, וטיפול על-פי הצורך - נוכל לשמור על השיניים של הילדים מתפקדות לאורך זמן, ללא רגישות, עם טיפולים פשוטים המותאמים לגיל הילד ושיתוף הפעולה שלו.